עיסוי אבנים חמות – על מגע, על אבנים ועל החיבור ביניהם

כללי

עיסוי אבנים חמות הוא עיסוי שבוודאי שמעתם עליו לא מעט, ואולי אפילו התנסיתם בו בבתי הספא השונים בארץ ובעולם. בבסיסו, זהו עיסוי שנעשה באמצעות אבני בזלת חמות ושמנים. חום אבני הבזלת בשילוב העיסוי איתן, נוסך תחושה של שחרור כה עמוק, שלא פלא שזה אחד מהטיפולים היותר מבוקשים בעולם.

מהיכן הגיע הטיפול באבנים חמות

ישנן הערכות שונות ומגוונות לגבי מהיכן הכל התחיל. חלק מההערכות מתמקדות באיי הוואי ואמריקה המרכזית, וחלק אחר מתמקד במזרח אסיה (יפן, סין ואפילו הודו).

קצת גיאוגרפיה

אם נביט על המפה הגיאוגרפית בחלק של כדור הארץ בו נמצא האוקיינוס השקט, ככל הנראה נגיע למסקנה שישנו קו גיאוגרפי-תרבותי המחבר בין המקומות הללו למרות המרחקים הפיזיים הגדולים. מבססת לכאורה את המסקנה הזאת, כתבה שקראתי לא מזמן, ושתיארה מחקר העוסק במוצאם של האינדיאנים. מסתבר, שהאינדיאנים הראשונים שהגיעו ליבשת אמריקה נדדו לפני כ- 30,000 שנה דרך מיצרי ברינג (המיצר שבין ארה"ב לרוסיה של היום, אזור צפוני מאד וקר) ממזרח אסיה, שהיו באותה עת חרבים על פי תיאורים של חוקרי גיאולוגיה ואקלים, והיווו ראש גשר יבשתי בין יבשת אסיה לבין יבשת אמריקה. לא ברור אם במהלך השנים שלאחר מכן, הייתה גם תנועת נדידה הפוכה מאמריקה למזרח אסיה. ככל שהייתה תנועת נדידה הפוכה כזאת, זה אולי יכול להסביר את התפתחות השימוש באבני בזלת גם במזרח אסיה באזורי יפן, סין והודו לפני מספר אלפי שנים בודד. לחילופין, ייתכן והתפתחות השימוש באבנים אלו הייתה מקבילה ועצמאית בדיוק באופן בו התפתחה באמריקה כפי שאתאר אותו בהמשך המאמר.

תיאור גרפי סכימטי של נדידת הילידים האסייתיים לאמריקה הצפונית לפני 30,000 שנה

האבנים השחורות והבוהקות

אזור הנדידה של הילידים האסייתיים שכונו מאוחר יותר "אינדיאנים", מצוי בקירוב לאזור אחר הנקרא "טבעת האש" המכיל פעילות וולקנית רבה של הרי געש, המוציאים לבה חמה מהלוע שלהם כאשר הם מתפרצים. זרמי הלבה זורמים על האדמה, וגם אל תוך נהרות ומקורות מים אחרים, ומייצרים עם התקררותם את סלעי הבזלת ואבני הבזלת. ההשערה היא שמסעות הנדידה באזורים הוולקניים הללו הביאו לסקרנות ולהיכרות עמוקה של הילידים עם אבני הבזלת. בסך הכל השערה הגיונית נוכח העובדה שמדובר באבנים וסלעים שחורים ובוהקים, בעלי הדר רב, המושכים את העין. ככל שהם מצאו אבנים כאלו על פני היבשה הן היו קשות, קלות, לא חלקות ומלאות בנקבוביות. ככל שהם מצאו אבנים כאלו בנחלים ובנהרות בדרך הנדידה שלהם, הם פגשו בעיקר אבנים חלקות ומסותתות שקיבלו את צורתם בעיקר עקב זרימת המים ששחקה ועיצבה אותם. אגב, הנקבוביות שבאבני הבזלת הן למעשה כיסי אוויר. כיסי אוויר אלו מבודדים ומונעים מהחום הנאגר באבנים (בין אם מחום השמש ובין אם מחום של שריפה) לזלוג במהירות לסביבה.

תחילתו של סיפור האבנים החמות

ההיסטוריה של העמים האינדיאנים

ההיסטוריה של העמים האינדיאניים לאורך השנים מהעת העתיקה ועד העת המודרנית לא תועדה בכתב. יש הטוענים כי לא היה להם כתב כלל עד הגעת המתיישבים הראשונים מאירופה במאה ה- 16. ההיסטוריה שלהם הועברה בעל פה מדור לדור בצורה של סיפורים ושירים, והעדות לקיומם נסמכת על סיפורים ושירים אלו, וגם על ממצאים ארכיאולוגיים כאלו ואחרים שנמצאו ברחבי יבשת אמריקה הכוללים בין היתר כלים ומערומי אבנים. על כן, נקל גם להבין שהשתלשלות העניינים בכל הנוגע לשימוש באבני בזלת חמות לטיפול בגוף, מאותה עת עתיקה ועד היום, אינו ברור דיו. בכדי להבהיר את הדברים, ולהתחבר לנרטיב של טיפול גוף באבנים חמות על יתרונותיו הרבים (יפורטו בהמשך), לא נותר לנו אלא רק לחבר בין הדברים הידועים, להניח הנחות לגבי הדברים שאינם ידועים, לדמיין את התהליך האבולוציוני המשוער שהתרחש, ולספר את סיפור האבנים החמות.

הנדידה

בנדידתם אל תוך יבשת אמריקה הצפונית, ממזרח אסיה דרך חצי האי קמצ'טקה (השייך כיום לרוסיה והנושק לאלסקה), חיפשו הילידים האסייתיים (השבטים האינדיאנים הראשונים), בין היתר, מקורות מים ומזון, אזורים שאפשר לעשות בהם עצירה או חניית ביניים לתקופה קצרה למנוחה, ואף אזורים להתיישבות ארוכה. במקומות בהם חנו, היו מקימים מגורים ארעיים בדמות אוהלים וכן אזורי מרעה עבור בעלי החיים שנדדו איתם. מטבע הדברים כאשר עצרו וחנו, הילידים היו פגיעים יותר, בין היתר, לתנאי מזג האוויר ולקור העז ששרר במחוזות האלו, בעיקר בלילות. המדורות שהדליקו היו זקוקות להזנה בלתי נגמרת של עצים. העצים שאגרו לצורך בעירה, דרשו מהם פתרונות אחסון, שישמרו עליהם כשירים להסקה גם בתקופות של סערות וגשמים. בין אם הבערת העצים נדרשה לבישול מזון ובין אם נדרשה לחימום, הם חיפשו אחר פתרון חימום כזה, שימשיך לחמם גם אם יש מחסור בעצים לבעירה, וגם כשהמדורות כבו מסיבה כלשהי.

אבני הבזלת והגילוי הגדול

אבני הבזלת שמשכו את עינם של הילידים, הביאו אותם להשתמש בהם. למשל, יידוי של אבני בזלת משוננות ולא מסותתות לגירוש ולפציעה של חיות בר מאיימות, סימון של טריטוריה לאור הגוון השחור הבוהק והבולט שלהן, בניית חומה להגנה, החזקה שלהן קרוב לגוף לחימומו לאחר שספגו את חום השמש, ועוד. לא מן הנמנע שחלק לא מבוטל מאבנים אלו גם מצא את דרכו גם אל תוך מדורות האש שלהם. הגילוי שחום המדורות נותר עוד זמן רב לאחר שהן כבו, גרם לכך שהיו יוצרים מערומים של אבני בזלת וסביבם היו מדליקים מדורות אש. כך בעצם מצאו פתרון חימום, זמני אומנם, אך מספיק דיו בכדי שלא ייקלעו למחסור בחומרי בעירה.

האבולוציה של השימוש באבן הבזלת החמה

השלב הבא באבולוציה של השימוש באבני הבזלת החמות, היה לקיחה של אבני בזלת חמות מהמדורות לאחר שהתקררו מעט, והבאתם אל תוך האוהלים, לחימום היושבים בהם. די קל לראות כיצד האבנים החמות בתוך האוהל היו סיבה להתכנס סביבן, לשיר שירים, לספר סיפורים, לנגוע בהן, להעבירן מיד ליד, ולפעמים גם להניח אותן סתם כך בידיים. ייתכן גם שאפילו התפתח לו משחק, בו למשל ילד מניח על אחיו הגדול אבן חמה על הכתף בכדי לראות איך הוא יגיב, או שאישה מניחה על גבו של בעלה השוכב לצידה, אבן אחר אבן בכדי לראות כמה אבנים חמות יוכל לשאת. וכשכולם הולכים לישון, הם גם לוקחים איתם כמה אבנים אל מתחת לשמיכות פרוות הדוב שלהם, בכדי לחמם אותם לאורך כל הלילה. בבוקר כשהתעוררו הם הרגישו אחרת מאיך שהתעוררו בוקר קודם לכן. זה הרגיש להם טוב, אבל הם לא ידעו תחילה מה מרגיש שונה ולמה זה מרגיש שונה. הם כן ידעו שהאבנים החמות עשו את ההבדל. ומאז נהגו לשחק עם האבנים, להניח אותם על גופם בסוף כל יום, וליהנות מתחושת החמימות הפושטת באותם אזורים. הם שמו לב למשל שהשרירים שלהם יותר רכים, שכאבי היום מהעבודה המאומצת (ציד, מרעה, בישול, כריתת עצים, הקמת מדורות ועוד) נרגעים להם, ושקל להם יותר להתחיל את בוקר יום המחרת.

כמובן שהתיאור האבולוציוני המפורט מעלה הוא משוער. יתירה מזאת, ייתכן מאד שמשך הזמן שלו השתרע על פני עשרות, מאות ואף אלפי שנים. ייתכן גם שהתפתח לכיוון אחד, שינה כיוון, והתפתח לכיוונים אחרים, התחבר עם זרמים אחרים, נפרד מכמה מהם וחוזר חלילה עד שהגיע לתקופתנו המודרנית בצורתו המוכרת כיום.

האבנים החמות בעת החדשה

הגעת האירופאים הראשונים לאמריקה

קפיצה קוואנטית בזמן אל תקופת הרנסאנס ואל העת המודרנית. גילוי אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס במאה ה- 15, ובואם של המתיישבים האירופאיים הראשונים ליבשת אמריקה, יצר מפגש ציוויליזציות שהוביל למלחמות עקובות מדם. המסיונריות הנוצרית, ששאפה להטמיע במקומיים את דת הנצרות, ראתה באורח החיים שהמקומיים ניהלו ובטקסים שלהם פגיעה באמונה באל אחד, ופעלה להכניס אותם תחת דת הנצרות. המלחמות, המיסיונריות הנוצרית וגם המחלות שהביאו איתם האירופאיים, צימצמו את האוכלוסייה האינדיאנית ודחקו אותה לאזורי מחייה מרוחקים מההתיישבות האירופאית באמריקה. בל נשכח, שבאופן כללי, זוהי גם התקופה בה חלה התפתחות מטאורית במדע ובתעשייה, לצד זניחת מסורות ישנות שנשענו על רוח האדם. על כן, נקל להבין שמסורת תרבותית כמו זו של אבני הבזלת החמות, לא תפסה כותרות ונשארה נחלתם הבלעדית של אינדיאנים בודדים, ובגדר דבר עלום בתרבות המערבית עד למחצית השניה של המאה ה-20 לערך.

המאה ה-20 וסיפורה של מרי ד. נלסון

במחצית השניה של המאה ה- 20, עם התאוצה בהתפתחות המדע והעולם המערבי, התקיימה גם תנועה מקבילה שצמחה על רקע מחאות כנגד הממסד. תנועות מחאה אלו היו בעיקר כנגד הממסד המדיני (לדוגמה, המחאה בארה"ב ובעולם נגד מלחמת וייטנאם), אך גם כנגד הממסד הבריאותי. הרעיון המרכזי על בסיסו התפתחו תנועות אלו, הייתה ראיית הפרט כמכלול (הוליסטי) ולא כחלק מסטטיסטיקה, מה שמאפשר התייחסות יותר אישית ומתאימה לפרט. בתחום הבריאות ניתן לכך דגש כשאנשים הרגישו לפעמים שהם יותר חלק מניסוי רפואי ולא תהליך שנועד לפתור את בעיותיהם הרפואיות. על הרקע הזה החלה הפריחה של הרפואה המשלימה, וזו מצידה החייתה את כל מה שקשור בשבטיות, בגוף ונפש, ברוח האדם, ובחוכמת האנשים שחיו בעת העתיקה (רפואה סינית, רפואה שמאנית ועוד). בכל הנוגע לתחיית הטיפול באבני בזלת חמות, זה החל בשלהי המאה ה- 20 (מפתיע כמה מאוחר זה החל – בסך הכל 30 שנה…). מטפלת בשם מרי ד. נלסון ממדינת אריזונה שבארה"ב הייתה מעסה שעבדה במתחם ספא מקומי. מרי סיפרה שהונחתה על ידי קול פנימי ליטול אבן בזלת חמה ולהניח על גופה. עוד היא סיפרה, שהקול הפנימי היה בעצם הדרכה רוחנית של נשמה שעברה מהעולם, דבר שמוכר כתהליך וכאקט טיפולי ברפואה השמאנית. האפקט של הנחת האבן החמה על גופה למשך זמן, הותיר בה רושם ותחושה של שחרור כה גדולים, שהיא הוסיפה להשתמש בזה על עצמה וגם על חבריה המטפלים. הניסיונות עם אבני הבזלת החמות הולידו, מעבר להנחת אבנים באזורי עומס וכאב, גם תנועה עם האבנים על גבי הגוף. וכאן בעצם נוצרה אבולוציה של הטיפול באבנים חמות, כאשר האבנים הוסעו על גבי הגוף באמצעות שמן העיסוי, ויצרו עיסוי זורם, נעים ומשחרר.

מהר מאד השמועה על הטיפול החדש פרסה כנפיים. תחילה במדינתה אריזונה, אחר כך למדינות שכנות, לארה"ב, ולעולם כולו. תחושת החום שנבעה מהאבנים והעיסוי איתן, נסכו תחושת שחרור ונועם כזאת, שהפכה את סוג העיסוי הזה למבוקש ביותר. כיום, כמעט בכל בית ספא שמכבד את עצמו ניתן לקבל טיפול בעיסוי אבנים חמות. במהלך ה- 30 שנה האחרונות העיסוי לבש ופשט צורה. תחילה השתמשו באבני בזלת לא מסותתות, אך חלקות. אבנים אלו הן אבני לקט שלוקטו בטבע מנחלים. הן היו בעלות צורות שונות ולא מוגדרות, אשר הקשו על המעסים והמעסות את האחיזה וגם את אופן השימוש בהן. בהמשך הדרך כאשר העיסוי תפס תאוצה עקב הביקוש הרב, החלו ללטש ולסתת את האבנים האלו על מנת שהאחיזה בהן תהיה נוחה יותר. ליטוש וסיתות האבנים גם תרם להפיכתו של העיסוי ליעיל יותר, כך שהמטופלים קיבלו בכל אזור גוף עיסוי עם האבן המתאימה לאותו אזור. שינוי נוסף שחל באופן העיסוי במהלך השנים, היה שילובו עם עיסויים אחרים, ובעיקר עם עיסוי שבדי. השילוב יצר מצב בו המעסים והמעסות משתמשים באבנים חמות ובידיהם לסירוגין, על מנת שהמטופלים יקבלו גם את התחושה של המגע הידני, ובכך לייצר חוויה שלמה יותר של עיסוי.

עיסוי באבנים חמות כיום

כאמור, כיום אפשר לקבל כמעט בכל בית ספא עיסוי באבנים חמות. האבנים מחוממות בתוך סיר מים או מחבת לטמפרטורות שבין 50 ל- 53 מעלות. בטמפרטורות כאלו, הנחת האבנים על גוף המטופל תיעשה עם חציצה בעזרת סדין או מגבת. לדוגמה אם המעסה רוצה להניח אבנים חמות על גבו של המטופל למשך מספר דקות, אזי המעסה יניח ראשית סדין/מגבת על גב המטופל, ואת האבנים יניח על גבי הסדין/מגבת. המצב משתנה כאשר המעסה מניע את האבנים על גבי המטופל. במקרה הזה אין חציצה בין גוף המטופל לאבנים, למעט שמן העיסוי שנסוך על גוף המטופל טרם המגע עם האבנים, בכדי להקטין את החיכוך עם עור המטופל, ולהעניק לו מגע זורם ונעים. כאשר האבן נמצאת בתנועה, היא לא נמצאת מספיק זמן בנקודה אחת בכדי שהחום ישפיע ויחמם יתר על המידה את אזור הגוף שמקבל עיסוי. מאידך, התנועה עם האבן תהיה איטית ומאוזנת דיה בכדי להחדיר את חום האבן אל תוך הרקמות הרכות.

כאמור, עיסוי באבנים חמות, הוא עיסוי בו המטופל מקבל מהמעסה מגע עם אבנים חמות המחליקות באופן זורם ונעים על גופו. העיסוי בטוח, נעים מאד, ומתאים לכל אחד ואחת המעוניינים להרפות את השרירים, להפיג מתחים ולחצים, להרגיע את מערכת העצבים, ואף להוריד עומסים וכאבים. היתרון המרכזי שלו על פני סוגי עיסויים אחרים הוא החום המחלחל עד לרקמות הרכות העמוקות ביותר, וזריעת תחושת נועם ונוחם פנטסטיים לאורך כל זמן העיסוי. יחד עם זאת, ישנם מצבים רפואיים בהם יש לנקוט משנה זהירות וליידע את המעסה טרם העיסוי על מנת שיוכל לומר לכם באיזו מידה אם בכלל, תוכלו לקבל עיסוי באבנים חמות. מצבים רפואיים כאלו יכולים להיות מצבים כגון בעיות עור, סף רגישות נמוך לחום, נוירופתיה, סוכרת, בעיות כלי דם ולב, והיריון.

עיסוי באבנים חמות משולב עם עיסוי רקמות עמוקות

זהו עיסוי ייחודי המשלב את כל הטוב שבעיסוי אבנים חמות עם טכניקות מגע עמוקות טיפוליות. בשלב ראשון המטופל מקבל עיסוי מדוייק אנטומית עם אבנים חמות לאזורי העומס והכאב. האבנים נעות באופן איטי ומדוייק על גבי גוף המטופל, ומזרימות חום אל הרקמות הרכות. חום האבנים מרכך ופותח את הרקמות הרכות (שרירים, רקמות חיבור, כלי דם, ועצבים), מוריד עומס שנצבר, מרגיע, ומספק תחושת שחרור עמוקה. בשלב השני המטופל מקבל מהמעסה מגע עמוק, טיפולי ומדוייק עם הידיים – עיסוי רקמות עמוקות. כלומר, העיסוי הייחודי הזה משיג בשלב ראשון הרגעה ופתיחות של הגוף והנפש, בכדי להכיל ולקבל בשלב השני את המגע הטיפולי והמרפא של עיסוי רקמות עמוקות. מכיוון שבפועל, העיסוי שזור לסירוגין עם האבנים ועם הידיים של המעסה, אפשר להסתכל על כך כעל טיפול מעגלי והרמוני, שבו החום והמגע, נעים יחדיו, על גוף המטופל, ומשחררים אותו ממכאוביו. זוהי חוויה עמוקה, נעימה, תרפויטית ומשחררת פיזית ומנטאלית.

עיסוי באבנים חמות משולב עם עיסוי רקמות עמוקות, הוא עיסוי פרי פיתוח של שנות עבודתי בבתי ספא שונים ומגוונים בארץ. תירגמתי לא מעט מטכניקות עיסוי רקמות עמוקות לטכניקות של עיסוי אבנים חמות ולהיפך, כאשר העיקרון המוביל הוא: פינוק ובריאות. העיסוי הוא טיפולי ומשפר את מצבו הבריאותי ואת איכות חייו של המטופל, ולצד זאת, איכות החום, הנועם והפינוק שבעיסוי אבנים חמות, הם בלתי מתפשרים ומביאים עיסוי משולב וייחודי זה לרמה הגבוהה ביותר של טיפולי הגוף.

משך הזמן הנדרש לטיפול כאמור, יהיה ארוך מהרגיל, הן בשל טכניקת העבודה של המעסה עם האבנים החמות, והן בשל המימד הטיפולי הדורש תשומת לב ומקצועיות גבוהים. ב"רונן קליניק" ישנם שני סוגי טיפולים המשלבים עיסוי אבנים חמות עם עיסוי רקמות עמוקות:

  • עיסוי כללי – זהו עיסוי לכל הגוף אשר נועד בדרך כלל לתחזוקת הגוף-נפש ולהנאה. משך זמן הטיפול הינו שעה וחצי, והוא כולל את כל איזורי הגוף
  • עיסוי ממוקד – זהו עיסוי המתמקד באזורי גוף נבחרים. מתאים לאנשים הסובלים מכאבים או מבעיות אורתופדיות וכן לספורטאים, רקדנים וכל מי שהגוף הוא כלי העבודה שלו. גם סוג עיסוי זה נמשך שעה וחצי

בשני סוגי הטיפולים, מדובר בעיסויים שמשך הזמן שלהם ואופיים, הם יוצאי דופן במחוזות טיפולי המגע המסורתיים. השפעתם הפיזית והמנטאלית החיובית עשוייה לעיתים להופיע גם באופן מיידי.

סיכום

עיסוי אבנים חמות הינו עיסוי אשר שורשיו נטועים עמוק בהיסטוריה של הילידים של יבשת אמריקה. ההתפתחות של עיסוי זה לאורך ההיסטוריה האנושית לוטה בערפל, וניתן רק לשער לאור ההתנהגות האנושית הטבעית כיצד התפתח עיסוי זה. העיסוי זכה לעדנה מחודשת בשלהי המאה ה-20, ובתחילת המילניום כבר הפך לעיסוי שכיח מאד בבתי ספא שונים ומגוונים בעולם.

בקליניקת טיפולי המגע המקצועיים "רונן קליניק", העיסוי קיבל גם מימד טיפולי מערבי ומשולבות בו לראשונה טכניקות ייחודיות של עיסוי רקמות עמוקות (עיסוי אשר הטכניקות שלו מבוססות על האנטומיה המערבית). אין ספק שזהו שלב נוסף באבולוציה של העיסוי המיוחד ועתיק היומין הזה, בו הוא עולה למדרגה של עיסוי טיפולי ייחודי המשלב פינוק ובריאות ברמה הגבוהה ביותר.

עיסוי באבנים חמות משולב בעיסוי רקמות עמוקות, הוצע לראשונה ב"רונן קליניק" ב- 21/12/22, וכיום ניתן להזמינו בטלפון או בוואטסאפ, 054-5450710.

רונן קוממי
054-5450710

דילוג לתוכן