כללי

מתחים, לחצים וחרדות נראים לעיתים כמו ענן כבד שמלווה אותנו במצבים מאתגרים בחיים, אבל מתברר שההשפעות שלהם חודרות הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים. אנשים רגילים לדבר על כאבי ראש, מתח שרירים או חוסר שינה כתוצאה מלחץ, אבל במציאות, הסיפור עמוק ומורכב בהרבה. המתח שאנו חווים מדי יום חודר אל המוח, משנה את האופן שבו הוא פועל, ואף משפיע על הדרך שבה אנו תופסים את המציאות. מתחים, לחצים וחרדות פועלים כמו גלים תת-קרקעיים, שמסוגלים לשחוק אותנו לאט ולפעמים בלי שנשים לב. יש לכך השפעות ניכרות, עמוקות, חמקמקות ואפילו מפתיעות – כאלה שלא תמיד אנחנו מזהים. ליקטתי עבורכם מספר נושאים שעליהם משפיעים מתח, לחץ וחרדה כרוניים, וכמובן כיצד ניתן להתמודד בכדי להפחית השפעות אלו, ואף להפיגן.

על טעם על ריח ועל זיכרון

תחשבו על זה כך: כשאחנו נמצאים במתח מתמשך, האזורים במוח שאחראים על זיכרון ולמידה – כמו ההיפוקמפוס – מתחילים להתכווץ. במקביל, האמיגדלה, אותו מרכז שמגיב לסכנות ומייצר פחד, מתחילה לתפוס מקום מרכזי יותר ויותר. פתאום, מצבים פשוטים ויומיומיים נראים מאיימים יותר ממה שהם באמת. מה שבעבר נראה כמו משימה רגילה בעבודה, עכשיו מרגיש כמו הר שאי אפשר לטפס עליו. התודעה נשחקת, והעולם הופך להיות מקום פחות בטוח.

ואם זה לא מספיק, המתח מחלחל גם אל הגוף בדרכים עדינות ובלתי צפויות. למשל, האם ידעתם שמתח יכול לשנות את תחושת הטעם שלנו? לא מדובר רק באכילה רגשית של שוקולד או גלידה כדי להרגיש טוב יותר – מדובר ממש בשינוי פיזי בקולטני הטעם שעל הלשון. מתחים וחרדות מעוררים את הגוף לרצות יותר סוכר ומלח, כי זה מה שהמוח דורש כדי לייצר "אנרגיה זמינה" להתמודד עם האיומים המדומיינים. במקביל, טעמים עדינים ומורכבים מתחילים להרגיש חסרי משמעות.

אפילו הדרך שבה אנחנו מריחים מושפעת. מחקרים מראים שבלוטות הזיעה מפרישות פרומונים ייחודיים בזמן לחץ, כאלו שמסוגלים להעביר לסביבה מסר שאנחנו לא מודעים אליו בכלל: "אני במתח". אנשים סביבנו יכולים לחוש בכך, גם אם לא במודע, וזה משפיע על הדינמיקה החברתית שלנו. כמה מאיתנו שמו לב שהלחץ לא רק משפיע עלינו, אלא גם "מדביק" אחרים סביבנו? מתברר שמערכת העצבים שלנו בנויה כך שהיא מגיבה לרגשות של אנשים אחרים. אם מישהו קרוב אלינו לחוץ, ייתכן שנמצא את עצמנו חשים את אותה התגובה בגוף שלנו, אפילו אם אין לנו סיבה מיידית לכך.

על מחלות מדומות, על מחלות לא מדומות ועל זיקנה

מתח יכול להוביל לתסמינים שמחקים מחלות רציניות. אנשים במתח כרוני מדווחים על כאבים בחזה (שמרגישים כמו התקף לב. חבר קרוב שלי הזמין לילה אחד אמבולנס מחשש להתקף לב, והופתע לגלות שההסבר של רופאי חדר המיון היה שככל הנראה מדובר בכך שהגוף שלו שחוק ממתח ולחץ ממושכים), קשיי נשימה (שמדמים אסתמה), ואפילו בעיות ראייה (מטושטשת או מסונוורת). לעיתים קרובות, התסמינים האלו מעוררים חרדה נוספת, שמחמירה את המצב. ולגבי תסמינים שאינם מחקים מחלות, אלא ממש מעידים על מחלה אמיתית, חוקרים מצאו שתהליכים ביולוגיים שנגרמים מלחץ משפיעים על טלומרים – המבנים בקצוות הכרומוזומים שלנו שמגנים על ה-DNA. לחץ ממושך מקצר את הטלומרים, מה שמוביל להזדקנות מואצת ולעלייה בסיכון למחלות כרוניות כמו סרטן וסוכרת. השפעה זו אינה מוגבלת רק לאדם החווה את המתח – מחקרים עדכניים מצביעים על כך שיכולה להיות השפעה גם על הדור הבא, דרך דפוסי גנטיקה אפיגנטיים.

אם להיות קצת פחות כבדים, עוד הרבה לפני מחלות כרוניות ודלקות למיניהן, הרי שסטרס מתמשך עלול להביא למצבים כמו פיברומיאלגיה, מיגרנות וכאבי גב תחתון. המוח, בשל עודף פעילות באזורים הקשורים לכאב, מגביר את רגישות הגוף לגירויים, גם ללא פגיעה פיזית ישירה. כמו כן, הגוף עלול לאותת לנו עוד הרבה לפני שמתפתח משהו רציני ולבטא את הסטרס הכרוני באופן נקודתי בהתפרצויות של וירוסים כמו שפעת, לגרום לעליית חום בלתי מוסברת, לאובדן חיוניות, לאובדן תיאבון, לעייפות ממושכת ואף לדיכאון.

על היכולת לקבל החלטות ועל תְּקיעוּת

מכירים את התחושה החמקמקה הזאת שאתם עומדים לקבל החלטה באיזשהו עניין פעוט ואתם לא יודעים מה לעשות? אז זהו, שככל הנראה מדובר בלחץ. לחץ כרוני משפיע באופן ישיר על יכולת המוח לקבל החלטות. מדובר בתופעה שנקראת "עייפות קבלת החלטות" (Decision Fatigue), שבה המוח פשוט מתעייף מלהתמודד עם בחירות יומיומיות. גם החלטות קטנות כמו מה לאכול לארוחת ערב הופכות למעיקות, מה שמוביל לדחיינות, בחירות שגויות, ולעיתים גם לתחושת חוסר אונים.

וזה לא נגמר ביכולת לקבל החלטות שמצטמצמת. זה יכול להוביל לצורת מחשבה חד מימדית, או לקבלת החלטות אוטומטית, כזאת שמסתמכת על ניסיון עבר ואינה מגיבה למציאות משתנה, ליכולת מוגבלת בשימוש בדמיון, ראיה של מציאות ב"שחור-לבן", ואף לעמידה במקום ולחוסר יכולת לצמוח ולהתפתח. או במילה אחת: תְּקיעוּת. זו אחת מההרגשות הפחות נעימות שמתלוות ללחץ כרוני שמביאה גם לתחושה של שיתוק, חוסר יכולת לפעול למרות שמאד רוצים לפעול.

על ההתנהלות שלנו בחברת אנשים אחרים

כשאנחנו סובלים מחרדה ולחץ מתמשך אנחנו נוטים לעיתים קרובות להימנע מאינטראקציות חברתיות, במיוחד במצבים שדורשים מאיתנו להתמודד עם קבוצה או עם אנשים שאינם מוכרים לנו. אנחנו עלולים להעדיף להימנע מהשתתפות באירועים חברתיים, להתרחק מהקשרים הבין-אישיים, ובכך להקטין את מעגלי התמיכה שלנו, דבר שלמעשה יכול להחריף את תחושות הבדידות והחרדה.

וכשבכל זאת כבר נוצרת אינטראקציה חברתית, עלולים להיווצר אצלנו רגישויות יתר ותגובות אמוציונליות מוגזמות אפילו בשיחה הכי בסיסית ופשוטה עם אדם הקרוב לנו. במצב כזה אנחנו עלולים לפרש מצבים חברתיים כמאיימים או כשליליים, מה שעלול להוביל לעימותים עם חברים, בני משפחה או עמיתים לעבודה. תופעות כמו כעס בלתי נשלט, תסכול או תגובה מגוננת עלולות לפגוע באיכות הקשרים החברתיים ולהוביל להתרחקות מצד הסביבה.

כמובן שלהשפעות החברתיות האלו קיים סיכוי גבוה להשלכות לא פשוטות כגון בידוד חברתי, ירידה בתפקוד בעבודה ובבית, התמכרויות ופגיעה בזוגיות.

השפעות נוספות

ההשפעה המסתורית של הלחץ מגיעה גם לעור ולשיער. אנשים רבים שמרגישים מתוחים לאורך זמן מדווחים על התפרצויות פתאומיות של אקנה, אקזמה או אפילו נשירת שיער מואצת. זה לא במקרה: הלחץ פוגע באיזון ההורמונלי של הגוף, מפריע לזרימת הדם לעור ומשאיר אותו פגיע יותר. במקביל, מתח מתמשך פוגע באיזון המיקרוביום שבמעיים, אותו אוסף חיידקים שמווסת לא רק את מערכת העיכול אלא גם את מצב הרוח שלנו. התוצאה? מערכת עיכול מתוסבכת שמושפעת מכל שינוי קטן במצב הנפשי.

אחת ההשפעות המרתקות ביותר של הלחץ קשורה ליכולת של הגוף לזכור אותו. המתח יוצר "זיכרון פיזיולוגי" שנשאר חרוט במערכת העצבים שלנו. לדוגמה, אדם שחווה תאונה או מצב טראומטי עלול להרגיש דפיקות לב מואצות רק בגלל רעש דומה לרעש ששמע בזמן האירוע, אפילו שנים אחרי שזה קרה. זה כאילו הגוף מספר את הסיפור שוב ושוב, גם כשאין שום סכנה אמיתית בסביבה.

מעבר לכך, מתח וחרדה יכולים לשנות את הדרך שבה אנו חווים חום וקור. אנשים מדווחים על תחושות פתאומיות של קור בידיים וברגליים, או להפך – גלי חום שמציפים אותם ללא סיבה נראית לעין. מתברר שזו תגובה טבעית של הגוף, שמכוון מחדש את זרימת הדם כדי "להילחם או לברוח".

כל ההשפעות האלו הן רק קצה הקרחון של מה שהלחץ עושה לנו. הן מזכירות לנו שהמתח אינו רק תחושה או מחשבה. הוא כמו סיפור שמתפתח בתוכנו, משנה אותנו מבפנים ומשפיע על הדרך שבה אנחנו חיים ונושמים את העולם.

מה אפשר לעשות

הסיפור הזה של מתח, לחץ וחרדה הוא ממש לא כורח של המציאות. לרשותנו עומדים כיום מגוון של כלים שיכולים להפחית ואף להפיג תחושות של מתח ולחץ גם אם הם כבר כרוניים. למעשה, תלוי כיצד אנחנו תופסים את מצבנו. מאד קל לומר למישהו, תשמע, צא להליכה בפארק וכבר תרגיש בהבדל, או קח לך יום חופש וזה יעזור לך. לפעמים אנחנו לא פנויים לשמוע את זה, הזמן עובר והשחיקה נמשכת. משהו מבפנים חייב להשתנות מבחינת תחושת הדְחיפוּת. כל עוד הלחץ הכרוני אינו מעורר בנו תחושה של דחיפוּת לשנות סדרי עולם, אז אולי נצא להליכה בפארק, או ניקח יום חופש, אבל די מהר נחזור לסורנו. לא פשוט לייצר את תחושת הדחיפוּת, במיוחד כשישנם בינינו כאלו שגם עסוקים בלהדחיק ואפילו להכחיש את היותנו במצב של מתח ולחץ כרוניים.

הסימנים שיכולים לעורר אצלנו תחושת דחיפות לגבי הצורך לטפל בלחץ הכרוני ממנו אנחנו סובלים יהיו בדרך כלל הערות של הסביבה הקרובה לנו. אסור לנו להתעלם מהם. אם בן או בת הזוג מעירים לנו, או אם קולגה לעבודה מעיר לנו או אם חבר או חברה קרובים מעירים לנו, זה בזכות זה שאנחנו חשובים להם ושאיכפת להם מאיתנו. הם רואים דברים שאנחנו בדרך כלל לא רואים או מדחיקים. כשהם מעירים לנו, זה אומר שהמצב עבר את השלב של לחץ נקודתי או של פיק כלשהו שאנחנו עוברים בחיים. זה אומר שאנחנו כבר בשלב הכרוני. הם לא יאמרו "קח לך יום חופש" או "צא להליכה בפארק". הם ממש יישבו איתנו לדבר על מה שעובר עלינו וינסו להבין מה קורה לנו. זה הסימן. אולי הם גם יציעו פתרונות ואולי לא, אבל הדבר הראשון שהם יעשו זה יהיה לדבר איתנו על מה שאנחנו עוברים.

אז לאחר שהבנו שדחוף מאד לטפל במצב (בלי לחץ כמובן, הכל ברגוע) אפשר לפנות תחילה לדברים מוכרים וידועים. הליכה בפארק ונטילת יום חופש זה נחמד, אבל דרוש משהו שהוא יותר אימוץ של הרגלי חיים כגון יום בשבוע בו אנחנו מסיימים מוקדם יותר לעבוד, קביעה עם חבר פעם בשבוע לצאת להליכה משותפת (זה הרבה יותר מחייב וזה גם מבטיח שזה לא ייגמר בפעם אחת), פעם בחודש סופשבוע רגוע לבד (או עם המשפחה) שיכול לכלול צפייה בסרטים, קריאה או אפילו טיול בחיק הטבע, ועוד.

אם אנחנו מרגישים שאנחנו זקוקים למשהו נוסף או למשהו שיחזק יותר את ההתמודדות שלנו עם מתחים, לחצים וחרדות, הרפואה המשלימה מציעה גם כן מגוון של כלים להתמודדות כגון, שימוש בצמחי מרפא, שימוש בשמנים אתריים וארומטיים, שינוי הרגלי תזונה (כעיקרון, הימנעות ממאכלים ושתיה מעוררים), וכן כלים מקצועיים יותר כמו עיסוי מקצועי, תרגול מדיטציה, וטיפול שיחתי, שיכולים להחזיר את השליטה בחיינו ולהנמיך את להבות המתח, הלחץ והחרדה הכרוניים.

כיצד עיסוי מקצועי משפיע ומפיג מתח, לחץ וחרדה כרוניים

עיסוי מקצועי מהווה כלי טבעי ועוצמתי להתמודדות עם מתחים, לחצים וחרדות, ומציע שילוב של השפעות פיזיולוגיות ונפשיות:

• עיסוי מקצועי עוזר לשחרר שרירים תפוסים שנוצרו כתוצאה ממתח כרוני. הוא משפר את זרימת הדם והחמצן לרקמות, מסייע בפינוי רעלים מהגוף ומוריד את רמת הכאב באזורים מועדים כמו הגב, הכתפיים והצוואר.
• העיסוי מעורר את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, האחראית על מצב הרגיעה בגוף. במהלך העיסוי חלה ירידה ברמות הקורטיזול (הורמון הלחץ), ועלייה בהפרשת סרוטונין ודופמין – הורמונים שמשרים תחושת רוגע, שמחה ורווחה נפשית.
• הרפיית הגוף והנפש בעזרת עיסוי מסייעת בשיפור איכות השינה. עיסוי קבוע עוזר להפחית את ההפרעות בשינה וליצור מחזורי שינה בריאים יותר, המאפשרים לגוף להתחדש ולחזק את המערכת החיסונית.
• לעיתים, מצבי לחץ וחרדה גורמים לאנשים להרגיש מנותקים מהגוף שלהם. העיסוי מסייע להחזיר את תשומת הלב לתחושות הגופניות וליצור תחושת חיבור עמוקה בין הגוף והנפש, מה שתורם לאיזון הכללי וליכולת להתמודד עם לחצים בעתיד.
• העיסוי מעניק לאדם הזדמנות לעצור את שגרת היומיום הלחוצה וליהנות מזמן שמוקדש כולו לטיפוח עצמי. זהו מרחב שבו ניתן לשחרר מתחים פיזיים ונפשיים ולהרגיש חופש מרגעי הלחץ שמלווים את חיי היומיום.

בנוסף להשפעות המיטיבות שנמנו כאן, קיימת חשיבות מכרעת לעובדה שאדם הולך לעיסוי באופן קבוע אצל מעסה מקצועי בקליניקה. האינטימיות שנוצרת בינינו לבין המעסה בקליניקה, הן מבחינת העיסוי עצמו והן מבחינת המקום בו מתבצע העיסוי, מאפשרים שחרור של הנפש והיפתחות, שבאים לידי ביטוי בלהוציא את מה שעל הלב, לדבר בחופשיות מבלי לחשוש ובעצם להבין שיש לנו מרחב מוגן לצד המציאות בה אנחנו פועלים. כמובן שהדברים לא קורים בבת אחת ובוודאי שלא בטיפול הראשון ואפילו גם לא בשני והשלישי. כשאנחנו סובלים ממתחים, לחצים וחרדות כרוניים על כל ההשפעות שנגזרות ממצב זה, נדרש זמן לבנות אמון בינינו לבין המעסה, על מנת לאפשר וליצור את אותו מרחב מוגן ובטוח בו נוכל לצחוק, לכעוס, לבכות, וגם לומר דברים לא פשוטים שלא בטוח שהיינו אומרים אותם במקום אחר.

סיכום

מתחים, לחצים וחרדות אינם רק תחושות חולפות – הם חודרים עמוק לחיינו, משפיעים על הגוף, הנפש וההתנהלות שלנו בעולם בדרכים שאינן תמיד ברורות לנו. הבנת ההשפעות המורכבות הללו והדחיפוּת מאפשרים לנו לגשת לטיפול בצורה מותאמת ויעילה יותר. ישנם דרכי התמודדות רבים עם מתחים, לחצים וחרדות. חשוב לבחור באלו בדרכי התמודדות שמתאימים לנו, ושיהיה אפשר לעשות איתם דרך לאורך זמן, מכיוון שכאשר המצב הוא כרוני (כזה המשפיע כמעט על כל חלקה בחיינו), תידרש בהכרח התמודדות שיהיו בה עליות וירידות, ועמידה לאורך זמן.

אחד מהכלים המרכזיים להתמודדות עם מתחים, לחצים וחרדות הוא עיסוי מקצועי. מעבר להיותו כלי לשחרור שרירים, הוא גשר חשוב בין הגוף והנפש. הוא משחרר מתחים פיזיים, מרגיע את מערכת העצבים, מחזק את החיבור שלנו לגוף ועוזר לשבור את המעגלים הבלתי נראים של לחץ וחרדה. עבור מי שמחפש פתרון טבעי ועמוק למצבים אלו, עיסוי יכול להיות דרך לא רק לשחרור, אלא גם לטרנספורמציה פנימית אמיתית.

לרשותכם בכל שאלה,

רונן קוממי

054-5450710