כרוניקה של פציעה ידועה מראש

במהלך פעילות גופנית מאומצת, בין אם מדובר בריצה או שחייה ובין אם מדובר בפעילות של מחול ותנועה למשל, נוצרים באופן טבעי עומסים על המפרקים ועל השרירים. כאשר העומסים האלו כבדים, עקב אימונים אינטנסיביים, תחרויות והופעות, תתלווה לכך תחושה של כבדות ומגבלה בתנועה, וזאת מעבר לתחושת העייפות והתשישות. לפעמים נשתמש במודע או שלא במודע בקבוצות שרירים אחרות על מנת לפצות על אלו שעייפות, דבר הגורר תנועה ויציבה לקויה. לדוגמה, בריצה, עומס המורגש בברך אחת, יגרום לנו באופן אינטואיטיבי להפעיל יותר עומס על הברך השנייה בכדי להקל על הראשונה.

בתיאוריה, זהו מצב בו הגוף וגם הנפש זקוקים למנוחה. במציאות אנחנו פועלים תחת לוחות זמנים צפופים שלא תמיד מאפשרים את הזמן הדרוש לגוף לנוח. יתירה מזאת, לפעמים אנחנו מרגישים שהגוף נח מספיק וחוזרים מהר מדי לפעילות גופנית מאומצת כשהגוף עדיין לא מוכן לכך. ההרגשה הזאת מלווה במשפטי עידוד שאנחנו אומרים לעצמנו כגון "אני מסוגל", "יש לי תחרות/הופעה ואני חייב להיות מוכן", ובעיקר "אין לי כאבים, אז הכל בסדר". לפעמים גם נכנסת איזושהי תחושת דחיפות שאם לא נחזור מהר לקצב האימונים, התחרויות וההופעות, עלולה להתרחש נסיגה ביכולת שקשה יהיה לחזור ממנה.

ברגע שלא ניתנת תשומת לב מספקת לעומסים המצטברים במפרקים ובשרירים עולים על המסלול לפציעה. זה לא קורה בבת אחת. ייתכן אפילו שיעבור זמן רב עד שהעומס הכבד יקבל ביטוי בכאבים. גם אז, ייתכן שהכאבים יהיו מינוריים ולא יעוררו אצלנו צורך לפנות לטיפול, אלא נעדיף לנוח מעט או לשכך את הכאבים בכדי שנוכל להמשיך בפעילות הגופנית.

ואז מגיע תור "התנועה הלא נכונה", או "נחיתה לא טובה על כף הרגל" ועוד, שגרמו לפציעה משמעותית המנטרלת אותנו מפעילות גופנית. תנועה לא נכונה נשענת על עומסים שנבנו והצטברו לאורך זמן ועל עייפות רבה. אותה תנועה פגשה למעשה שריר סחוט, מפרק בלוי או מערכת עצבית שחוקה שלא הגיבה טוב לשינוי בכיוון תנועת הגוף למשל.

אגב, לא תמיד מדובר בתנועה או נחיתה לא נכונה שגרמו לפציעה. ייתכן שמדובר למשל בתנועה שחוזרת על עצמה שוב ושוב שפשוט ייצרה שחיקה, לחץ שריר על עצב, כאב ופציעה. בכל מקרה, בשורה התחתונה, אנחנו נוטים להמשיך בפעילות הגופנית המאומצת למרות העומס והכאבים, דבר שיוצר בדרך כלל, כרוניקה של פציעה ידועה מראש.

אז מה עושים?
ישנן 5 פעולות בסיסיות המקטינות את הסיכון לפציעה:
קירור – בסוף פעילות גופנית אינטנסיבית ומאומצת (אימון/תחרות/הופעה) יש לקרר את הגוף בין אם באמבטיה של מים קרים ובין אם בהנחת שקיות קרח על המפרקים שעליהם הופעלו העומסים הכבדים ביותר. המטרה – הרגעת הגוף והורדת המתח השרירי והעומס מהמפרקים.
מנוחה – הכוונה לשנת לילה. שנת הלילה חייבת להיות 7-8 שעות. פחות מכך פוגם בתהליך התאוששות רקמות הגוף מהמאמץ.
חימום – יממה לאחר הפעילות המאומצת ולפני הפעילות הבאה, יש לחמם את הגוף בין אם באמבטיית מים חמים ובין אם באמצעות כרית חמה או בקבוק חם. המטרה – ריכוך הרקמות, הגמשתן והכנתן לפעילות הבאה.
עבודה על שרירי ליבה והתמצאות במרחב – תרגילי יציבה, חיזוק שרירי ליבה ותרגילים על משטחים לא יציבים תורמים להקטנת הסיכון לפציעה במיוחד במצבי עייפות ושחיקה.
עיסוי רקמות עמוקות – חיזוק ותחזוקה מצוינת של הגוף, על מנת שימשיך לתפקד עם מינימום פציעות וכאבים ועם מקסימום ביצועים הם אתגר לא פשוט. טיפול בעיסוי רקמות עמוקות עומד באתגר הזה ובהחלט מספק מענה אפקטיבי להקטנת הסיכון לפציעה. העיסוי, בין היתר, מביא לחיזוק מערכת השריר-שלד, לחיזוק הקשרים העצביים המפעילים את מערכת השריר-שלד, להפחתת עומסים וכאבים מהמפרקים והשרירים, להגמשת השרירים ולשיפור טווחי תנועה.

אלו הן פעולות הבסיס הנדרשות בכדי להפוך כרוניקה של פציעה ידועה מראש, לכרוניקה של הימנעות מפציעה ידועה מראש. הדבר נכון בעיקר אצל אנשים שהגוף הוא כלי העבודה שלהם כגון רצים, עוסקים במחול ותנועה, רוכבי אופניים, שחקני כדור ועוד. לפעולות אלו מומלץ כמובן להוסיף פעולות כגון בדיקה של ציוד הספורט בו אנו משתמשים אחת לתקופה, שמירה על תזונה מאוזנת ומתאימה, תוכנית אימונים ותחרויות מתאימה ועוד.

אשמח לכל שאלה.
רונן קוממי, מטפל מומחה בעיסוי רקמות עמוקות
טלפון ליצירת קשר: 054-5450710

דילוג לתוכן